הכרעת דין בתיק תת"ע 3777-05-13

הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם נרשמה ביום 12.12.12 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של אי ציות לתמרור 818 העמדת רכב לאורך מדרכה בקטע הצבוע בצבע אדום / לבן  (להלן: הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 08.10.13 נשמעו ראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד עד התביעה פקד גבריאל יחזקאל, והוגש הדו"ח שערך (ת/1).

על פי גרסת המאשימה, ביום 12.12.12 בסמוך לשעה 07:30 החנה הנאשם אוטובוס חברת דן, מ.ר  90-916-01 בבני ברק, ברחוב יגאל אלון סמוך לבית מס' 15, לאורך המדרכה, בקטע בו אסורה חנייה בו מסומנת שפת המדרכה בצבע אדום / לבן.

הנאשם טוען להגנתו כי נאלץ לעצור את האוטובוס בצד הדרך במקום, מאחר וארעה באוטובוס תקלה מכאנית, כאשר הדלת הקדמית של האוטובוס "נתקעה" במצב פתוח ולא נסגרה חשמלית.

לדבריו, יצא מספר דקות לפני כן (בשעה 07:24) מתחנת המוצא של האוטובוס, הנמצאת מרחק  כ- 20 מטר מהמקום בו עצר את האוטובוס, כאשר הוא מוביל נוסעים, בעיקר תלמידי בתי ספר  הנוסעים בבוקר בקו חברת "דן" מס' 5.ב. במסלול לבני ברק. מיד לאחר שהעלה נוסעת בתחנה, נוכח כי הדלת תקועה, ועצר האוטובוס במקום.

טענת הנאשם בפני הייתה כי עצר את האוטובוס במקום מאחר ואסור לו להמשיך לנסוע עם דלת פתוחה, וכן מאחר ובמקום כביש דו סטרי כאשר רכבים יכולים לעקוף אותו עד שיפתור התקלה.  לדברי הנאשם תקלה מסוג זה אופיינית וקורית לעיתים, בתשובה לשאלות התובעת השיב כי אין צורך במכונאי וכי הפתרון לתקלה כזו נעשה על ידי הנהג אשר פורק לחץ אויר מהדלת באמצעות לחיצה על כפתור פריקה אשר נמצאה מתחת למכסה בדופן הימנית בקדמת האוטובוס.

לדברי הנאשם לאחר שלא הצליח לפתוח בעצמו את הדלת בדופן האוטובוס, שהייתה תקועה, התקשר לסדרן החברה היושב במשרד בסמוך, וזה הגיע מיד לעזור לו. יחד פתחו את מכסה הדופן והצליחו לסדר את התקלה. בשלב זה הגיע השוטר ופנה לנאשם בטענה לגבי עצירתו במקום.

הנאשם לדבריו הסביר לשוטר כי עצר עקב תקלה כאמור. השוטר לא רצה לשמוע ואמר שישלח דו"ח בדואר.

הנאשם הגיש במסגרת חקירה ראשית תדפיס שעון נוכחות ובו זמני תחילת נסיעה וסיום מסלול המודפסים בתחנת המוצא (נ-1) בנוסף הוגש תדפיס מתוך מערכת  GPS המותקנת באוטובוס ובו מתועד מסלול הנסיעה וזמני העצירה של האוטובוס (נ-2).

מטעם הנאשם התייצב לעדות עד ההגנה מר אלירן לוי, המשמש כסדרן חברת דן, בתחנת המוצא של האוטובוס, אשר העיד בביהמ"ש ואישר את גרסת הנאשם כמתואר.  העד הדגיש כי באוטובוס היו נוסעים וכי הנאשם ואף הוא אמרו לשוטר כי האוטובוס עצר עקב התקלה כמתואר והשוטר לא בדק זאת.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ובחנתי את הראיות,  לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום,  וזאת מהנימוקים הבאים:

א.  עד התביעה לא רשם בנסיבות המקרה המתוארות בדו"ח, באם כאשר הגיע למקום, היו נוסעים בתוך האוטובוס אם לאו. בביהמ"ש בחקירה ראשית הוסיף מיד בפתח עדותו, כי זכור לו כי לא היו כל נוסעים בתוך האוטובוס,  ואולם הדברים לא נרשמו בדו"ח ולא ניתן להשלימם כיום בחלוף יותר מ- 10 חודשים.

ב.  עד התביעה לא פרט בדו"ח מה הייתה ההפרעה לתנועה שנגרמה מעמידת האוטובוס במקום. אמנם העבירה שיוחסה לנאשם היא מסוג של אי ציות לתמרור, אולם ביסודה מדובר בעבירה הדורשת קיומה של הפרעה לתנועה. כך למשל, נדון לא אחת בביהמ"ש עניין דומה, כאשר הותרה חנייה בניגוד לסימון אדום /לבן או אף בתוך מעטפת תחנת אוטובוס, בשעות הקטנות של הלילה כאשר אין תנועת אוטובוסים, והטעם לכך הוא שאין בחנייה שכזו כל הפרעה לתנועה ויש להתירה נוכח מצוקות החנייה. 

ג.  עד התביעה אישר בחקירה נגדית כי פגש את הנאשם במקום כשהוא מחוץ לאוטובוס וכי הנאשם טען כי דלת האוטובוס נתקעה ולכן עצר במקום. העד לא עשה דבר על מנת לבדוק, לאשר או לשלול את הטענה כי הייתה תקלה בדלת.  מן הראוי היה כי השוטר יבדוק את הטענה. השוטר משמש כ"מצלמה" המצלמת ומתעדת את נסיבות העבירה. במקרה זה כאשר השוטר התעלם מהטענה ולא עשה דבר על מנת לבדוק האם אכן הדלת נתקעה, השוטר מחסיר מביהמ"ש חלק מהתמונה.  בנוסף, נקבע לא אחת בפסיקה כי אי חקירה של טענה המועלית ע"י הנהג במקום ביצוע העבירה, כל עוד הטענה סבירה וכל עוד השוטר יכול לבדוק אותה מיד במקום, מהווה פגיעה לא הוגנת ביכולתו של הנהג (הנאשם) להתגונן.

במקרה כזה מדובר ב"מחדל חקירה" אשר צריך להביא במקרים המתאימים אף לתוצאה של זיכוי ולו בשל הפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן והפגיעה בהוגנות ההליך.

      במקרה שבפני, כפי שעלה בעת שמיעת הראיות בביהמ"ש, השוטר התעלם מהטענה. בתגובת הנהג בדו"ח נרשמו 3 מילים כדלקמן: " הדלת שלי תקועה". למרות שהעד הסביר כי שחרר את האוטובוס על מנת שלא לגרום לעיכוב נוסף, הרי שאני סבור כי עד התביעה צריך היה לבדוק את הטענה, לגשת לחזית האוטובוס, להתבונן בדלת, לדבר עם עדי ראיה, וכד'.

ד.       לאחר שהאזנתי לגרסת הנאשם ולאור מסמכים שהציג (נ/1 ו-נ/2) המאשרים כי הנאשם יצא מהתחנה ("המשבצת") דקות ספורות לפני שעצר את האוטובוס ולפני שנרשם הדו"ח, אני מוצא כי אין סיבה מתקבלת על הדעת לנאשם לעצור במקום, אלא בשל תקלה. על כל פנים אני מוצא בתיעוד כאמור תימוכין לגרסת הנאשם הנתמכת בנוסף גם בגרסת עד ההגנה.